שישי אחר הצהריים, בני הדודים שלי התייצבו לבקשתי למרגלות מגדל ימק'א מלווים בבני הדור הצעיר, התירוץ היה גיבוש משפחתי.  אבל אני רציתי שנקיים כעין אזכרה לסבא שלנו שאת קברו איננו נוהגים לפקוד.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל , בשנות העשרים, סבא עבד כפועל בניין בירושלים. בזקנתו, בביקורי אצלו נהג לספר לי על האתרים השונים שבבנייתם היה שותף , בבנין ימק'א היה גאה  במיוחד.

עוד בטרם סיפרתי לדור הנינים על הסב החלוץ, התחלנו לטפס בגרם המדרגות הלוליניות, כ –200 במספר, כדי להגיע למרפסת התצפית. לפתע התחילו להישמע צלילים, צלילי הפעמוניה, 35 פעמונים בראש המגדל, כלי נגינה רב רושם. נכנסנו בשקט לחדרו של הפעמונר ,  "מה אתם עושים פה?" התפלא לראותנו בחדרו. "באנו למגדל של סבא שלנו, חלוץ אמיתי שבנה את המגדל היפה הזה" סיפרתי והפלאתי בשבחיו של הסב.

כמחווה לסבא שלנו ולעוד 500 הפועלים העבריים שבנו את הבניין שינה הפעמונר את הרפרטואר הקלאסי עליו התאמן וניגן בעבורנו שיר חלוצים.

ירדתי  מהמגדל עם תובנה מקצועית.

כמורת דרך המלווה משפחות בטיולים ביוגרפיים לכבוד ימי הולדת, ימי נישואין, אזכרות ועבודות שורשים. תובנה  שניתן ליצר חיבור בין דורי בעזרת חווית המקום. בעזרת טעמים וריחות, בעזרת צלילים ומילים בעזרת אלבומים ישנים המנציחים את השינויים. 

מאז, הכנת טיול ביוגרפי הפכה לחוויית בילוש:

בילוש אחר המקומות המשמעותיים בחייו של אדם, הסיפורים המשמעותיים וכיצד הם משתלבים בספור ההיסטורי הכללי. חיפוש  תמונות ישנות מהאלבומים המשפחתיים ועד הארכיונים, ראיונות עם בני משפחה על מסורות  משפחתיות, מאכלים, מנגינות...אני מנסה להפתיע את בעלי האירוע בדברים נשכחים:

​

זכור לי טיול יום הולדת לילד בן 60 שבשנות החמישים השתתף בתסכיתי רדיו ב"פינה לילד" , ההתרגשות להיכנס שוב לאולפני הרדיו  הגיעה לשיאה כשאנשי הרדיו הפתיעו אף אותי בהשמעת הקלטה בת יובל שנים שבעל השמחה מככב בה.

בהזדמנות אחרת איתרתי מראש שכנה קשישה ששמחה לספר על המשפחה המורחבת רכילות היסטורית שכולם ידעו אך מעולם לא חשבו שכבר מותר לגלות....

​

הטיולים הביוגרפים הם חד פעמיים, חליפה התפורה לפי מידה. שסביר שלא אשוב להדריכם בשנית, אך הם חקוקים עמוק בליבי. לרגע קט אדם או משפחה פותחים  בפני את סיפורם ואני הופכת להיות חלק מהם גם כשהאירוע תם.

 

 

 

 

​